מאמרים

פסח וזכויות עובדים בהיעדרות מעבודתם

במאמר זה נסייע לכם בכל הקשור בזכויות עובדים תוך התמקדות בזכויות עיקריות שעות עבודה, חופשה ושכר

ערב החג
המידע שלהלן מתייחס הן לערב החג הראשון (ערב פסח א', יום ב' 14.04.2014) והן לערב החג שני (ערב שביעי של פסח, יום א' 20.04.2014).

עבודה בערב החג
ערב החג הוא יום עבודה מקוצר והוא נע בין 7-5 שעות עבודה, בהתאם להסכמים הקיבוציים, להסכמים עם העובדים או בהתאם לנהגים המקובלים במקום העבודה.

חופשה בערב החג
ערב חג הפסח וערב שביעי של פסח נחשבים לימי חופשה לבחירה.
המשמעות היא כי עובד רשאי לבחור אחד מהמועדים הללו כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית, כאשר למעביד אסור לסרב לחופשה במועד זה. במגזר הציבורי ועל פי הסכמים קיבוציים שונים, עובדים רשאים להיעדר בימי הבחירה בנוסף לימי החופשה השנתית.
לשם מימוש זכותו של העובד עליו לפנות אל המעביד לפחות 30 יום מראש ולהודיע לו על כוונתו לצאת לחופשה בערב החג או בערב שביעי של פסח.
על המעביד לאשר את בקשתו, וזאת בתנאי שהעובד עוד לא ניצל יום בחירה אחר מאז תחילת השנה (מינואר).
יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא.
עובד היוצא לחופשה מעבודתו במהלך ערב החג זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (שכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש).
ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה שלם.
דוגמה:
אם עובד יוצא לחופשה ביום ב' (ערב חג הפסח) או ביום א' (שביעי של פסח), בין אם מרצונו ובין אם בהחלטה של המעביד, שקבע כי בערב החג לא יעבדו כלל במקום העבודה, אזי ממכסת ימי החופשה של העובד ינוכה יום אחד בגין כל אחד מערבי החג שבהם יצא לחופש, והוא יקבל שכר מלא עבור כל אחד מהימים האלה.

עבודה במהלך החג
יש לשלם לעובדים יהודים בעבור עבודתם בחג, לפחות 150% משכרם (תוספת של 50% על שכרם). אם חל על העובד ועל המעביד הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה אישי, המעניקים גמול גבוה יותר מהמחויב על פי חוק, יחויב המעביד בשיעור הגמול האמור.

עבודה בחול המועד
בחוקי העבודה אין כל התייחסות לשעות העבודה בימי חול המועד. לפיכך, על פי החוק, יש לראות בימי חול המועד, ימי עבודה רגילים לעניין שעות העבודה המותרות בהן.
ישנם הסכמים קיבוציים בהם נקבע יום עבודה מקוצר בימי חול המועד, ומפעל עליו חל הסכם שכזה, חייב לנהוג בהתאם לאמור בהסכם.

חופשה "כפויה" במהלך תקופת החגים
מעביד רשאי לקבוע כי במהלך ערב החג ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית ואף להחליט על חופשה מרוכזת לתקופה של מספר ימים, שביניהם גם ערב החג וגם ימי חול המועד; וזאת, בכפוף לשתי מגבלות:
אם מספר ימי החופשה (כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית) הוא שבעה ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על דבר ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה, שבועיים מראש לפחות.
יש לוודא, כי לעובד יש די ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית, ביוזמת המעביד, על חשבון ימי חופשה עתידיים.
ימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, אם ימי החג חלים במהלך החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.
דוגמה:
מעביד מעוניין להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת במהלך החג, כולל חול המועד: החל מערב החג הראשון (יום ב' 14.04.2014) ועד מוצאי החג השני (יום ב' 21.04.2014). סה"כ שמונה ימים רצופים. העובדים יחזרו לעבודה ביום ג' 22.04.2014.
אם יבחר המעביד להוציא את העובדים לחופשה במשך פרק זמן זה (העולה על שבעה ימים), עליו להודיע להם שבועיים מראש, אולם במקרה כזה לא יוכל להפחית מימי החופשה הצבורה של כל עובד את שני ימי החג, והעובדים ייחשבו כמי שניצלו שבעה ימי חופשה. (ערבי החג וימים שישי ושבת מובאים במניין החופשה).
אם ישנם עובדים, אשר אין לזכותם די ימי חופשה לניצול, יוכל המעביד לנקוט את אחת הפעולות הבאות:
1. לא להוציא את אותם עובדים לחופשה;
2. להוציאם לחופשה אך לא לנכות את ימי החופשה מימי החופשה שיצברו בעתיד;
3. ניתן, בהסכמת העובד, להוציאו לחופשה ללא תשלום לתקופה זו.

תשלום שכר עבור ימי החופשה בחג
1. עובד חודשי – עובד, המקבל את משכורתו על בסיס תקופה של חודש או יותר, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החגים.
2. עובד שעתי/יומי- זכאי לתשלום שכר בגין ימים שבהם היה בחופשת חג וזאת לאחר שלושה חודשי עבודה במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג.

דמי מחלה בחג
בחוק דמי מחלה אין כל התייחסות לגבי גובה התשלום עבור יום מחלה של עובד אשר חל ביום חג.
עובד אשר נעדר עקב מחלה, ובמהלך תקופת המחלה חלו ימי חג קיימות שתי דרכי פרשנות לגובה התשלום (שאלה זו טרם נידונה בפסיקת בתי הדין לעבודה ולפיכך, שתי הפרשנויות אפשריות):
יום המחלה, שחל ביום החג, יש לשלם בשיעור של דמי מחלה, הקבוע בחוק.
את יום החג יש לשלם לעובד במלואו (שכר של 100%), שכן אלמלא היה חולה, היה משולם לו יום החג במלואו.
בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה בענפים מסוימים, קיימות הוראות ספציפיות לגבי תשלום של מחלה ביום חג, כתשלום שכר מלא של 100%.

בני דתות אחרות
עובד לא יהודי – לעובד לא יהודי יש זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק. עובד לא יהודי אשר בחר כימי חג את חגי דתו ועובד במקום עבודה הסגור בחגים יהודיים, ימי החג ייחשבו כימי חופשה והוא יקבל עבורם דמי חופשה שנתית. אם יעבוד במהלך ימי החג, הוא יקבל שכר רגיל ולא יהא זכאי לגמול עבור העסקה ביום המנוחה.

מתנדבי השירות אזרחי – לאומי
מתנדבי השירות אזרחי – לאומי, שהינם יהודים, זכאים להיעדר מהשירות במהלך ימי החג.
מתנדבים שאינם יהודים אינם זכאים להיעדר מהשירות אלא בימי החג שנהוגים בדתם.

הקדמת תשלומי קצבאות של המוסד לביטוח לאומי
המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את תשלום הקצבאות, אם מועד התשלום המקורי (ה-28 בחודש) נופל על תאריך שבו חל חג או בסמוך לכך.

--
אין להזקק לתוכן מאמר זה מבלי לקבל עצה מקצועית מתאימה שכן אין מטרת המאמר אלא להסב את תשומת לבכם לאמור בו.

יצירת קשר