נישומים המדווחים לפי בסיס צבירה לוודא צבירה מלאה ונכונה של הוצאות, תוך מתן תשובת לב לנקודות הבאות:
א. צבירת הוצאות:
צבירה של מלוא ההוצאות המתייחסות להכנסות שתדווחנה בשנת 2013, אשר ההוצאות הכרוכות בייצור אותן הכנסות טרם שולמו ו/או טרם נכללו בספרי החשבונות.
ב. תשלומים במזומן:
תשלום בפועל של ההוצאות המותרות בניכוי לצורכי מס על בסיס מזומן, כלומר הכרה בהוצאות רק בעת תשלומן בפועל של ההוצאות כגון: מענק פרישה, דמי חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, דמי מחלה וכן כל הוצאות השכר החורגות מן השכר השוטף ושיש בהן את התכונות של תשלום שכר נלווה.
תשלומים שוטפים כאמור בגין חודש דצמבר בלבד, ניתן לשלם עד ליום 31 בינואר של השנה העוקבת.
ג. תשלומים לבעלי שליטה:
תשלומים מסויימים לבעלי שליטה מותרים בניכוי לצורכי מס, רק בתנאי ששולמו בפועל, או שבעל השליטה כלל אותם בדוח על הכנסותיו באותה שנה והמס בגינה נוכה במקור תוך שלושה חודשים מתום שנת המס. במסגרת זו יש לשקול גם תשלום הפרשי שכר ומענקים לבעלי עניין, תוך התחשבות במדרגות המס המופחתות החלות לעיתים על היחיד בשל הכנסת עבודה, לעומת שיעור המס החל על החברה.
ד. הוצאות שיפוצים:
לקרת תום שנת המס יש לכלול תיקונים ושיפוצים שנתיים המהווים "שמירה שוטפת על הקיים".
ה. הכרה בחובות אבודים:
רצוי להקדים ולסיים את הטיפול בחובות בעייתיים. הוצאות בגין חובות אבודים יותרו בניכוי כהוצאות לצרכי מס רק אם יוכח להנחת דעתו של פקיד השומה, כי החובות הפכו לרעים בשנת המס. רצוי להיערך לביצוע פעולות לגביית החובות כגון: פנייה לעורכי הדין לשם הגשת תביעות משפטיות. במקרים בהם סכום החוב נמוך, יש להוכיח כי הסיכוי לגביית החוב נמוך ביותר וכי סכום ההוצאות שתוצאנה לשם גביית החוב יעלו על סכום החוב.
יש לאסוף ראיות התומכות בפעולות שבוצעו לגביית החובות האבודים והבעייתיים. מוטב להגיע להסכם עם החייבים עד ליום 31 בדצמבר 2013 וזאת בכדי שההוצאות בגין החוב האבוד או המסופק יותרו בניכוי בשנת המס הנוכחית ולא בשנים הבאות.
ו. התחייבויות תלויות:
אם תלויות ועומדות נגד החברה תביעות כספיות, בגין פעולות הקשורות במהלך העסקים הרגיל של החברה, ניתן לדרוש את סכום התביעה או חלקו כהוצאה לצורכי מס.
ז. הוצאות שוחד:
בסעיף 32(16) לפקודה נקבע כי לא יותרו בניכוי תשלומים, בין שניתנו בכסף ובין שניתנו בשווי כסף, שיש יסוד סביר להניח שניתנתם מהווה עבירה לפי כל דין. גם תשלום שוחד בחו"ל לא יוכר כהוצאה בהתאם לסעיף 291א לחוק העונשין.
ח. ניכוי הוצאות בהיעדר אסמכתאות:
בשנת 2012 פורסם חוזר מס הכנסה 2/2012 שמטרתו לקבוע את אופן ההוכחה לקיומה של הוצאה הנדרשת בדוחותיו הכספיים של נישום, במקרה בו ההוצאה אינה מלווה באסמכתא תקינה ומספקת המעידה על מהותה וסכומה. במסגרת החוזר נקבעו אמות מידה לקביעת שומה לנישום כאשר אין בידו אסמכתא המאששת את קיומה של הוצאה וסכומה אך מציג הנישום ראיות אחרות. זאת, תוך שמירת זכות פקיד השומה להפעלת שיקול דעת בדבר קבלת הראיות או דחייתן על סמך מהימנותן.
נקבע כי על מנת לקבוע את ההוצאותהאמיתיות שיצאו בייצור הכנסה ושיש לנכותן, על פקיד השומה לקבוע את מהותן ומטרתן של ההוצאות ולאמוד אותן על סמך נסיונו והבנתו, תוך שימוש באמצעים הקיימים לקביעת אומדנים.
כשהנישום אינו עומד בנטל ההוכחה, פקיד השומה יישום את הכנסתו על בסיס תסקירים כלכליים, השערות ואמדנים מקובלים בענף של הישום, ובאמצעות כלכלני רשות המיסים ותדריכיה.
--
אין להזקק לתוכן מאמר זה מבלי לקבל עצה מקצועית מתאימה שכן אין מטרת המאמר אלא להסב את תשומת לבכם לאמור בו.

