בעלי שליטה החייבים לחברה:
בעלי השליטה חייבים בריבת בשיעור שלא יפחת משיעור עליית המדד בתוספת 6.24%,
בשל הלוואה שקבלו מהחברה.
על החברה לגבות מבעל השליטה מס עסקאות, בגין הריבית והפרשי ההצמדה שנזקפו להלוואה.
קופות גמל לבעלי שליטה:
החל משנת 2012[1] בוטלה הגבלת התרת ניכוי ההוצאה בגין תשלומים שמשלמת חברת מעטים למרכיב התגמולים לקצבה עבור חבר בעל שליטה העובד כשכיר בחברה. תשלומים אלה יותרו בניכוי עד לשיעור של 7.5% מ-4 פעמים השכר הממוצע במשק זאת בדומה לתשלומים לעובד שכיר רגיל.
עם זאת, הגבלת הניכוי למרכיב הפיצויים נותרה בעינה גם לאחר התיקון, כך שבגין מרכיב הפיצויים יהיה ניתן לנכות כהוצאה עד סך של 12,120 ש"ח.
קרנות השתלמות לבעלי שליטה:
על מנת שההפרשה לקרן השתלמות, מכספי החברה, עבור בעלי השליטה שלה תוכר כהוצאה מוכרת, על החברה להפקיד עד תקרה של 4.5% ממשכורתו של בעל השליטה אך לא יותר מהכנסה מרבית של 188,544 ש"ח. התרת ההוצאה נסמכת על הפקדות חודשיות רצופות, ומותנית בתשלום מקביל של בעל השליטה בשיעור 1/3 משיעור הפקדות המעביד, כלומר הפקדה על ידי העובד בשיעור של 1.5%
הפרשה נוספת לקרן השתלמות בחברה מעל 4.5% (בכפוף לאמור לעיל – הכנסה מרבית) אך עד 7.5% (כשבעל השליטה משלם 1% נוסף משכרו) אומנם לא תותר כהוצאה לחברה אך גם לא תחשב הכנסה בידיו של בעל השליטה.
הפקדות לקרן השתלמות בשיעור העולה על 7.5% מהמשכורת הקובעת ייחשבו כמשכורת חייבת במס בידי העובד, בין אם הוא בעל שליטה ובין אם לאו.
[1] תיקון 190 לפקודת מס הכנסה.
--
אין להזקק לתוכן מאמר זה מבלי לקבל עצה מקצועית מתאימה שכן אין מטרת המאמר אלא להסב את תשומת לבכם לאמור בו.

